המעבר ממצב חירום לשגרה הוא אחד האתגרים הפחות מדוברים של תקופות קשות. השיעור הזה מזמין את התלמידים לשים לב למה שקורה להם בתקופת המעבר, לנרמל את התחושות ולמצוא כלים שיכולים לעזור, ובנוסף לעשות מעט "סדר" במעבר בין חופשת הפסח לחזרה ממנה.
בעת כתיבת מילים אלו, מלחמת "שאגת הארי" עדיין בעיצומה, ובמקביל בחלק מהרשויות מוסדות החינוך חוזרים לשגרת הלימודים. חשוב להתייחס לכך שאנחנו נמצאים במציאות שאין בה הפרדה ברורה בין מצב חירום למצב שגרה. עבור הילדים ובני הנוער, המעבר מלימודים מקוונים ללימודים פרונטליים הוא משמעותי ודורש תשומת לב, גם אם המונח "חזרה לשגרה" אינו המתאים ביותר לתיאור המצב.

מצורפים השיעור + גרסה מקוונת לפתיחת יום.

עבור בני נוער, המתח הביטחוני הממושך מוביל לעיתים קרובות להתכנסות פנימה ("השתבללות"), צריכה מוגברת של מסכים ותחושת קהות חושים כלפי הסביבה. קל לפרש את ההתנהגות הזו כאדישות, אך פעמים רבות מדובר במנגנון התמודדות עם הצפה רגשית.
דרך הדיאלוג שבין הפסוק "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש" לבין סיטואציות יומיומיות מהשטח, ננסה להניע אותם לעבר מצב אקטיבי של עשייה קטנה ומחזקת.

מסמך המכיל אוסף משחקים המתואמים לזום, אותם ניתן לשלב במהלך הלמידה המקוונת ב"שאגת הארי".

שיעור זה נבנה מתוך ההבנה שבזמן שבו "איראן" נתפסת בקרב בני נוער בעיקר כאיום ביטחוני או ככותרת מאיימת בחדשות, תפקידנו כמחנכים.ות הוא להכניס מורכבות, עומק ופנים אנושיות לשיח. המפגש נע בציר שבין המאקרו – אינטרסים של מעצמות ומפות עולמיות, לבין המיקרו, אנשים הנאבקים על חירותם. בעידן שבו המידע זורם ברשתות בצורה שטחית השיעור מזמין את התלמידים.ות לשאול שאלות ביקורתיות על אינטרסים גלובליים, אך מסתיים בנקודת מבט מוסרית וסולידרית.

אנחנו חיים במציאות שבה קצב האירועים מהיר והצורך "לדעת עכשיו" הוא כמעט הישרדותי. מצב זה הופך אותנו, ואת
התלמידים שלנו, לפגיעים יותר למניפולציות רגשיות, שמועות ותכנים המיועדים לעורר חרדה או להשפיע על עמדותינו.
הפעילות שלפנינו נועדה להעניק לתלמידים "עזרה ראשונה" באוריינות דיגיטלית. דווקא בתקופות של דריכות ביטחונית
ולקראת מערכות בחירות, היכולת להאט את הקצב, להפעיל חשיבה ביקורתית ולהצליב מידע, היא לא רק מיומנות
לימודית – היא כלי חיוני לשמירה על חוסן נפשי ואחריות חב רתית. המטרה היא להפוך את התלמידים מצרכנים פסיביים
ומוצפים לצרכנים פעילים, שבוחרים איך ומה לצרוך.

תוך מציאות המערכה מול איראן, אנחנו מציינות ומציינים את יום הנשים הבין-לאומי. לציון יום הנשים, פיתחנו עבורכן.ם ערכת פעילות לזום ולמרחב המוגן. הערכה כוללת – שיעור מחנכ.ת בזום בנושא נשים לוחמות; שיעור מחנכ.ת בזום בנושא פמיניזם וזכויות נשים; וחוברת המלצות חינוכיות "פדגוגיה מודעת מגדר".

מקוות שהערכה תסייע לכן לציין מועד זה ולקיים שיחות מצמיחות ומחברות, בתוך תקופה מבלבלת זו.

קובץ המלצות לסרטים וסדרות: הקובץ זמין להורדה בעמוד הראשי של אתר המעורר.

אלו ימים קשים האזעקות, המקלטים, ההרס הרב והרוגים זורעים בליבנו הרבה פחד וחרדה. ברגעים כאלו שהכל בבלאגן נעצור רגע לשאול "מה מחזק אותי? מה עוזר לי להתמודד עם המציאות?”

מטרת השיחה שלנו היא לזהות בעצמנו את הפעולות והמעשים שנותנים לנו כוחות ומחזקים וגם להאיר מקומות שיותר קשה לנו בהם. נקיים עם הילדים שיחה בגובה העיניים וניתן כלים ראשוניים שיכולים לעזור לשאוב כוח ולהתמודד במהלך התקופה הקרובה.

פברואר יוצא מן הכלל מזמין אותנו להרחיב את המבט על שונות ולשאול איך נראית חברה שמאפשרת לכל אחד להשתייך ולהצליח. תלמידים פוגשים יום יום אנשים שמתמודדים עם קשיים שלא רואים מבחוץ, וכשלא יודעים זה עלול להיתרגם מהר לשיפוטיות, חוסר סבלנות והדרה חברתית, גם בלי כוונה. השיח על מוגבלות שקופה עוזר לתלמידים להבין שהמאמץ של האחר לא תמיד נראה, ומפתח אחריות קבוצתית: לבחור בשפה ובתגובות שמייצרות ביטחון, ולא בושה. זו הזדמנות לחזק בכיתה תרבות של אמפתיה ונגישות חברתית, שבה לא צריך להסביר או להוכיח קושי כדי לקבל יחס אנושי והוגן .

מחר יצויין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי, יום שנושא משמעות מחודשת, כואבת ורלוונטית לנוכח המציאות כיום.
בימים של עלייה באנטישמיות ובאנטי-ציונות בעולם, בימים של שאלות זהות קשות, בימים שלאחר מאורעות ה-7.10 –
נכון מתמיד לזכור ולהזכיר את שעבר על עמנו בשואה.

הוצאנו עבורכם שיעור חברה שמסייע למחנך\ת לנהל שיחה בנושא זה. השיעור מציף את החשיבות שבהנצחת זיכרון השואה גם כיום בשנת 2026, כאשר קהילות יהודיות ברחבי העולם מתמודדות עם עלייה מפחידה באנטישמיות

שבוע הדמוקרטיה שייפתח בשבוע הבא הוא הזדמנות להיפגש, לחנך ולחולל התרחשות חינוכית משמעותית. בתוך מציאות של כאב מתמשך, מלחמה, משברי אמון וקיטוב חברתי עמוק, הדמוקרטיה הופכת למרחב חיים שצריך לטפח ולתחזק יום יום.

שיעור העוסק בדמוקרטיה מנקודת מבט חינוכית-אזרחית, ומתמקד בעקרונות שמאפשרים לה לפעול לאורך זמן. דרך חוויה, משחק ודיון, התלמידים פוגשים מצבים של ריכוז כוח, חוסר הוגנות והיעדר גבולות, ומתוך כך מבינים את חשיבות הפרדת הרשויות והאיזונים והבלמים בדמוקרטיה.

באמנת זכויות הילד נקבע כי אנו מכירים בחשיבות הבטחת גישת כל ילד וילדה, נער ונערה, למידע ולחומר שיסייע להם לגבש את זהותם ולהבטיח את קידומם החברתי, הרוחני והמוסרי, וכן את בריאותם הגופנית והנפשית. לסייע לנערים.ות להט"ב+ להבין מי הן, לא להסתיר את מי שהן, לפרש את התחושות שלהן ולברר את הצרכים שלהן זו זכותם.ן, זכות שאנו מחויבים ומחויבות אליה. במערך שיעור זה נציין את חודש הגאווה, במטרה לתקף זכות זו. במטרה לסייע לכלל הכיתה לצמצם את העמדות הלהט"בופוביות ולקדם את היכולת של של הסביבה החינוכית להיות למרחב בטוח ופתוח לכלל הנערים והנערות.

בסוף השנה, רגע לפני שהכול מתפזר, אנחנו עוצרים יחד כדי להסתכל אחורה – ולבחור מה לקחת איתנו הלאה. הפעילות הבאה נבנתה כדי לאפשר עיבוד, שיתוף וחוויה – דרך משחק, שיח ויצירה. אנחנו מאמינים שכיתה חזקה נוצרת מהלב – מהמקומות בהם מרגישים, משתפים, טועים, צומחים ומתקרבים. השיעור הבא הוא הזדמנות לציין את הדרך שעברתם יחד השנה – לא רק את מה שלמדתם, אלא את מי שנהייתם.

העם היהודי כולו נמצא כיום במשבר. בארץ, אנחנו מתמודדים עם ההשלכות של המתקפה הגדולה ביותר שקרתה כלפי יהודים מאז השואה (אירוע ה7/10) ובעולם אנו מתמודדים עם הגל האנטישמי הגדול ביותר מאז תקופת השואה. בזמנים כאלה חשוב לחזק את הברית הקיימת בעם היהודי, בכל מקום שבו נהיה, להבין ששנאה קיימת והיא מסוכנת, ללמוד את הלקחים מהשואה שהראתה לאיזה ממדים השנאה יכולה להגיע ולהילחם בה ביחד, בבית ובחוץ.

בתוך שבוע מורכב של הסלמה, הגדלת טווח הטילים מצפון שמשפיע על יותר ויותר מאיתנו, וחווים חוסר ודאות לגבי איך תיראה התקופה הקרובה, חשוב לשתף כדי להיות יותר יחד. מטרת המפגש לאפשר מרחב מכיל ואחראי לפרוק את התחושות והחוויה של הימים האלה. נרצה גם לחשוב ולהסכים יחד עם התלמידים.ות איך לחזק את היחד הכיתתי\קבוצתי בתקופה הקרובה.

בשיעור הקרוב נרצה לאפיין ולחזק את השיח האחראי, המכבד, המכיר בשונה, בדיון העמדות הפוליטי ובשכנוע, לעומת השיח האלים, הפלגני, המשסע ציבור אחד בשני. נרצה שתלמידינו ידעו להבדיל ביניהם ויבחרו בשיח אחראי.

כ"ט בנובמבר מסמן את אחד הרגעים המכריעים שבה קמה מדינת ישראל – הרגע שבו קיבלנו הכרה כלל-עולמית בזכותנו לחיות בארצנו – ארץ ישראל. אך יש לזכור שמדינתנו נבנתה לא בחסד האומות, אלא בשל המפעל הציוני העיקש, שבחר ליצור ולעבוד את האדמה והחברה במשך שנים קודם לכן, והיה לעמוד תווך בהכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל.

בשיעור זה נרצה לשוחח על תופעה כואבת וקשה שקיימת בחברה. זה קורה מסביבנו ובתקשורת כל הזמן, גם עכשיו במהלך המלחמה. בכל יום אנו עדים למקרים של רצח ואלימות קשה כלפי נשים, נערות וילדות.

החקלאות על הגבולות בעלת חשיבות עליונה בשמירה על בטחוננו, בכך שהיא קובעת את גבולות ההתיישבות. הבחירה לקיים חקלאות בגבול הייתה מאתגרת לאורך השנים וכעת במיוחד. אנו חשופים ברשתות ובקבוצות הווטסאפ לבקשות לרכישת סחורה חקלאית מהחקלאים היושבים בגבולות המדינה.  בשיעור הקרוב נרצה לדבר על חיוניות וחשיבות החקלאות במדינה, ולמה כ"כ חשוב להשאיר את העסקים של החקלאים פועלים ומתפקדים, דבר שאולי מובן מאליו עבורנו אבל לא בהכרח עבור התלמידים.

בסיומו של חודש מטלטל, מהקשים והמורכבים שידעה מדינת ישראל, בחרנו להביא לשיח את הנושא הטעון כל כך בזמן במלחמה – קדושת חיי אדם. 
מטרת השיעור היא חיזוק ההבנה, כי אין ניצחון במלחמה ללא החזרת החטופים הביתה. בשיעור ננסה לתת עוד מילים לתחושות המלוות את כולנו בחודש האחרון, ולבסוף נציע מספר הצעות לפעולה לקידום והעלאת המודעות להחזרת החטופים הביתה. מתוך ההבנה שבבסיס הערכים שלנו, בשגרה ובחירום, כל נפש יקרה, ולא נשאיר אף אחד לבד מאחור.

השבוע חל שבוע העליות. במיוחד בימים אלה, חשוב לנו להזכיר לעצמנו את חשיבות קיומה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי. עלייה היא תהליך מורכב הדורש עזיבה של חיים, עקירה ממקום מוכר ומעבר למקום זר. הציונות מעניקה במשך דורות ליהודים רבים מרחבי העולם טעם למעשה הזה. לעלייה לארץ יש תפקיד מכריע בהוויתה של מדינת ישראל, הן כדי לשמור על היותה בית לעם היהודי והן עבור דמותה של החברה הישראלית.  בחרנו להביא כאן גם דוגמאות אקטואליות יותר, של אנשים שבחרו לעלות וליישב את עוטף ישראל או לעלות גם בימים קשים של מלחמה, המזכירות לנו כמה המעשה של עלייה לארץ הוא משמעותי עבורנו כחברה.

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ."

הטרור מטרתו לזרוע בנו פחד, חוסר ודואות וחוסר אונים. אין ספק כי המתקפה הנוכחית הצליחה בכך שהוכיחה שיש ממה לפחד. חשוב בתוך תקופות כאלה להבין שיש פה לוחמה פסיכולוגית שרוצה ליצור מצב בו אנו כל הזמן פוחדים. המלחמה האמיתית בטרור היא לא להיכנע לכך. יש דרך להלחם בה והיא להיות ביחד ולבחור בחיים. בשיעור זה ננסה להבין קצת על מהו טרור ונכיר דוגמאות לבחירה שלנו להשאר כאן ולבחור בחיים.

נקיים שיח ערכי דרך דמותו של רבין וציטוטים שונים שלו בנוגע לחשיבותם של הגנה על המולדת ועל החוסן החברתי שלנו, בכל זמן ובימים אלו במיוחד.

הפעילות הקרובה נועדה לתת מרחב לגיטימי לחניכים והחניכות להשתמש באופנים שונים כדי להתבטא ולפרוק את מה שמצטבר אצלם בימים אלה. סביר שחלק מהחניכים כותבים, מנגנים, מצלמים סרטונים ומשתמשים בדרכים נוספות כדי לפרוק מתח, אך רבים לא מצליחים למצוא את הדרך שלהם לבטא תחושות או לא מוצאים את הבמה המתאימה לשתף בכך אחרים.ות. אנו מאמינים כי הכיתה\קבוצה יכולה להיות עבורם מקום כזה, שבו גם בימים קשים כשאנחנו לא מרגישים בטוחים לצאת מהבית, מישהו רואה אותי ומקשיב לי ואפשר להרגיש קרובים.ות. אם הכיתה\קבוצה לא מתורגלת בשיח רגשי, ניתן גם להשתמש בתרגיל אחד מתוך המערך בכל מפגש כיתתי, כדי ליצור בהדרגתיות סביבה שיש בה יותר מקום לביטוי. חשוב ליצור אווירה בטוחה לחניכים והחניכות לשתף במהלך הפעילות ולהתנסות ביצירת מרחב שאפשר להביא אליו גם דברים אישיים.

אנו נמצאים במלחמה שמטרתה לזרות בנו פחד. בתוך המלחמה הזו ישנה את המלחמה על התודעה שלנו שהיא זירה בפני עצמה. יש פייק ניוז רבים שמטרתם לעבות את הפחד והחרדה שלנו ועל הדבר הזה אנחנו רוצים לדבר עם התלמידים ולתת להם כלים לבחון מה אמיתי ומה בה להפעיל בנו פחד.

תושבי עוטף ישראל בחרו לאורך השנים בחירה אמיצה להתיישב בחבל ארץ זה על מנת לסמן את גבולות הארץ. לאורך השנים, התושבים חוו ירי של קסאמים ואיום מתמשך על חייהם ושמרו על בחירתם לגור שם. אנו רואים חשיבות להכיר את מה הייתה ההתיישבות בחבל ארץ זה לאורך השנים, הן מבחינה גאוגרפית והן מעומק של רצף היסטורי ולתת הכרה בבחירה חשובה זו.

אנו נחשפים לסיפורים רבים (ורבים עוד ייחשפו בהמשך) של א.נשים שבחרו בחירות אמיצות, מסוגים ורקעים שונים שהביאו להצלת חיי אדם ושמירה על צלם אנוש במציאות מזוויעה מאין כמוה . ננסה במפגש\שיעור הקרוב לקרב אלינו את המילה הגדולה "גבורה" ולעמוד על כך שבכל אחד מאיתנו יכולה להיות טמונה גבורה.

אנו חשופים לחדשות קשות בעוצמות גבוהות בימים אלה, וצורכים את הידיעות ממקורות מסוננים יותר ופחות. ישנם בני נוער שצורכים את המידע בתדירות מאד גבוהה וישנם בני נוער שמעדיפים להימנע, בין אם מתוך אדישות ובין אם מתוך רצון להדחיק ולא להיחשף לתכנים קשים. חשוב בשיעור הזה לתת מקום למגוון הבחירות והתגובות. נרצה בשיעור הזה לעודד אותם להכיר ולדעת מה קורה ולא "לטמון את הראש בחול", תוך הענקת כלים להרגלים מיטיבים של חשיפה ומעורבות במתרחש.

בני הנוער וגם אנחנו חשופים לכמות קיצונית של ידיעות קשות, מפחידות ומייאשות וחווים כאב רב, בילבול וחוסר ביטחון. בתור המציאות הזו חשוב שנדע להאיר את גילויי האנושיות, ההתנדבות הדאגה והסולידריות העוצמתיים הרבים שמתרחשים סביבנו ומגלים את דמותה היפה של החברה הישראלית. דרך הזרקור הזה נוכל להזמין את התלמידים.ות שלנו להצטרף בעצמם לעשייה עבור אחרים.ות ודרך העשייה להתמודד עם תחושות החרדה והכאב ולהתחזק. יציאה לפעולה בעת חירום כזו עשוייה להיות חוויה משמעותית ומעצבת להמשך חייהם.

מטרת הכלי הזה היא לאפשר לתלמידים להבין שהם לא לבד, שיש עוד חברים כמוהם שחווים דברים דומים ולתת מקום לחוויה הלא נורמלית שאנחנו בתוכה.