מי הם מבקשי המקלט החיים בישראל? מדוע הם מגיעים דווקא לכאן? מה הם עוברים בדרך, וכיצד נראית המציאות שמחכה להם עם הגעתם? אילו אתגרים מלווים את חייהם בישראל, ומה המשמעות של לחיות כאן כמבקשי מקלט?

ההרצאה פותחת צוהר לעולמם של מבקשי המקלט ושל צעירים שגדלו בישראל, וחלקם אף נולדו כאן, אך חיים בה ללא מעמד מוסדר.

פנאן מספרת:
"אנחנו ישראלים ללא ת”ז, גדלנו וחלקנו אף נולדנו כאן. אוהבים ומרגישים תחושת שייכות ועם רצון לא להפוך לנטל. הגעתי לכאן היום כי אני מאמינה שמפגש מצמצם פערים, מאפשר להתמודד עם סטיגמות ושנאת חינם. ואמן ומפה יבוא השינוי."

דרך המפגש האישי מזמינה פנאן את המשתתפים להכיר מציאות שלרוב נשארת מחוץ לשיח, לשאול שאלות, לערער על דעות קדומות ולפגוש את האנשים שמאחורי המושג "מבקשי מקלט".

ההרצאה ניתנת להזמנה כפעילות בפני עצמה, או כחלק מסיור צדק חברתי בשכונת שפירא.

הפוסט מבקשי המקלט בישראל הופיע לראשונה ב-המעורר.

1. חשיפת התלמידים למגוון הזהויות, התרבויות והקהילות המרכיבות את החברה הישראלית – דרך מפגש עם אנשים ומקומות.
2. פיתוח יכולת הקשבה ודיאלוג עם "האחר" – מתוך סקרנות ולא מתוך פחד או הכללה.
3. חיזוק תחושת השייכות והאחריות האזרחית של התלמידים לחברה הישראלית.
4. העמקת הקשר בין המחנכת לכיתה סביב שיח ערכי, כך שהסמינר משמש גם כמנוף לעבודה חינוכית מתמשכת ולא רק כאירוע חד-פעמי.

מתווה מוצע:

שלב הכנה

• סדנת מחנכות – היכרות עם מהלך הסמינר ועם התכנים, הבנת התפקיד הנדרש מהן כמובילות הפעילות, ותיאום ציפיות.
• סדנת פתיחה בבית הספר: "לפגוש את האחר": מה קורה לנו במפגש עם ה"אחר" מאתנו? מדוע התגובה הבסיסית שלנו היא פחד? האם פחד ושנאה מקור אחד להן? אלו רק מקצת השאלות שעולות סביב 'מפגש עם האחר'. בחברה הישראלית כיום אנו נחשפים לגילויים של אלימות וגזענות, המעמידים בסימן שאלה את יכולתן של אוכלוסיות שונות לחיות יחד בשותפות ובשוויון. האם ניתן ליצור התייחסות חיובית למפגש עם ה"אחר", על רקע השוני והגיוון הרב הקיימים בחברתנו?
  הסדנה ניתנת להעברה ע"י מדריכי המעורר או ע"י המחנכות עצמן (בליווי חומרים והכנה שיסופקו מטעם "המעורר").

יום 1:

• פתיחה בטיילת לואי, חיפה: פעילות היכרות וגיבוש, למידה על ההיסטוריה של חיפה כעיר מעורבת ומגוונת ודיון בשאלה: האם גיוון הוא פוטנציאל לשגשוג או לאלימות?
  בהדרכת מדריכי המעורר
• נסיעה חווייתית בכרמלית
• סיור בשכונת הדר: סיור חוויתי מרחוב מסדה ועד לשוק תלפיות, בה נספר את סיפורה של שכונת הדר: מהשכונות המגוונות בישראל. נדבר על הקונפליקטים שנוצרים בין אוכלוסיה ותיקה לצעירה, בין עולים  חדשים לצברים, בין חילונים, דתיים וחרדים ובין יהודים וערבים. נברר כיצד קהילה מגוונת יכולה להתמודד עם המחלוקות הקיימות בה באופן ששומר על הרשמה האנושית ועל החיים המשותפים.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• ארוחת צהריים עצמאית בשוק תלפיות
• שיחות עם פעילים חברתיים מחיפה: ניתן לבחור בין נציגים מהקהילה החרדית, מהגרעין התורני, פעילים חברתיים בשכונה העוסקים בקליטת עולים חדשים, בחיים משותפים של יהודים וערבים ועוד.
• נסיעה למקום הלינה, זמן התארגנות וארוחת ערב
• פעילות חברתית בהפקת בית הספר

יום 2:

• סיור בדאליית אל-כרמל: היכרות עם העדה הדרוזית בהובלת מדריכים מקומיים
• שיח עם דובר מהעדה הדרוזית, על סוגיות אקטואליות סביב חיי הדרוזים בישראל כיום.
• ארוחת צהריים מסורתית
• משבצת סיכום בהובלת המחנכות: איך השפיעו עלי המפגשים ומה אני לוקח מהסמינר?

פעילויות נוספות שניתן לשלב בנוסף לפעילויות המוצעות או במקומן:

• הדרכה בשכונת ואדי סאליב בחיפה, סביב סיפורו של אחד המאבקים החברתיים הראשונים בישראל שהונהג ע"י יהודים עולי מרוקו.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• תערוכת "המרחב השלישי" בבית הגפן בחיפה, המציעה מרחב ייחודי במינו המשלב בין חינוך ואומנות ומזמן שיח על זהות, בית ומפגש בין תרבויות שונות.
• סיור ערים מעורבות בעכו, העוסק באתגרים ובדילמות של עיר מעורבת. הכרות עם מציאות החיים בעבר ובהווה בעיר, נפגוש מקרי מבחן וקונפליקטים בין אוכלוסיות ונשאל מה מחזק את היכולת לחיות יחד, לא רק זה לצד זה אלא זה עם זה. כולל מפגש עם איש שיח מקומי.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• פעילות במרכז הימי ג'סר א-זרקא
• מפגש עם איש שיח בנושא האלימות בחברה הערבית בישראל.

המעורר מספק:

• רכז/ת חינוכי: ליווי המחנכות וליווי מדריכי המעורר בסיורים
• תיאום דוברים וביקורים באתרים
• בניית התוכן החינוכי והמתודולוגיה של הסמינר.
• מדריכים לסיורים
• הכשרה ייעודית וחומרי הדרכה למחנכות
• ארגון: הסעות, לינה, מזון, אבטחה ורפואה.

באחריות בית הספר:

• הובלת הפעילות ע"י המחנכות לאורך כל הסמינר.
• תיאום מול המורים והתלמידים – אישורים, לוחות זמנים, נוכחות, תיאום ציפיות.

הפוסט מארג ישראלי – סמינר דו-יומי באזור חיפה הופיע לראשונה ב-המעורר.

מה נעבור בסמינר? התוכנית בנויה כרצף חווייתי המשלב למידה אקטיבית, דיון וכלים מעשיים. אלו הן הנקודות המרכזיות שנפגוש בדרך:

• יסודות "כללי המשחק": נבחן מהי חברה דמוקרטית דרך התנסות חווייתית, ונשאל מה נדרש מאיתנו כדי לחיות יחד למרות השוני?

• גבולות השיח והמרחב הציבורי: נקיים בירור ערכי סביב חופש הביטוי. איפה עובר הגבול בין מחאה לגיטימית להסתה? ואיך המילים שאנו בוחרים מעצבות את המרחב שבו אנו חיים?

• שלושה עשורים אחרי והלקח שלא נגמר: נחזור לתקופה שקדמה לרצח כנקודת שבר בדמוקרטיה הישראלית. דרך היכרות עם דמותו ופועלו של יצחק רבין, נבחן את הקשר הישיר למציאות הפוליטית והחברתית של ימינו.

• המדרון החלקלק – אז והיום: ננתח דוגמאות אקטואליות מהשנתיים האחרונות מכל קצוות הקשת הפוליטית. נשאל באומץ: האם למדנו לעצור בזמן? ואיך נמנעים מאלימות בתוך מחלוקת עמוקה?

• אחריות אישית כדרך חיים: נסכם בבניית ארגז כלים אישי להכלת מחלוקת. המטרה היא שכל משתתף ומשתתפת יצאו עם התחושה שקיום הדמוקרטיה תלוי בבחירות הקטנות שלהם בכל יום מחדש.

אורך הפעילות שיעור כפול.  בערכה תקבלו גוף הדרכה, כרטיסיות עזרי הדרכה ומצגת מלווה לשיעור.

*מה נדרש לפעילות: כיתה ואמצעי הקרנה

הפוסט ערכת הדרכה | לציון יום השנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל הופיע לראשונה ב-המעורר.

הסמינר עובר מהעמקה במשבר האמון לעבר יצירת פתרונות. בחלקו הראשון, ננתח את הסיבות לשחיקת האמון במערכת הישראלית. בחלקו השני, נפתח את המבט לעולם ונכיר דגמים של "פוליטיקה אחרת", יוזמות מעוררות השראה ממדינות שונות שהצליחו לשקם את האמון דרך שיתוף אזרחים, שקיפות ודיאלוג חדשני. מתוך הלמידה הזו, נחזור למציאות הישראלית ונחשוב יחד: מה מהמודלים הללו יכול לעבוד כאן? המשתתפים יעברו תהליך שבו הייאוש הופך לאקטיביזם, כשהם מזהים את הכלים שבידיהם כבני נוער ליצירת פוליטיקה בונה אמון כבר היום.

הערכים המנחים אותנו בסמינר הם תקווה פוליטית, המבוססת על ידע ולא על נאיביות; שותפות גורל, המכירה בכך שהמערכת הדמוקרטית היא הבית של כולנו; ואחריות אזרחית אקטיבית. אנו מאמינים שפוליטיקה היא לא רק "מה שקורה בכנסת", אלא המעשה היומיומי של בניית יחסים ותיקון חברתי. הסמינר שואף להצמיח דור של מנהיגים צעירים שמאמינים ביכולתם להשפיע על פני המערכת ולבנות אותה מחדש על בסיס של כבוד ואמון.

הפוסט פוליטיקה אחרת: לבנות מחדש את האמון הופיע לראשונה ב-המעורר.

אורך המסלול כ-4 ק"מ (יש אפשרות לקיצור או שינוי סדר התחנות).

תחנות הסיור:

• החומה הרחבה: סולידריות כבסיס ליכולת לשאת מחלוקת.
• הקארדו: חורבן בית שני, שנאת חינם – מתי מחלוקת הופכת לשנאה?
• כיכר צה"ל: חלוקת העיר בין מדינת ישראל לירדן בשנים הראשונות למדינה, יחסים בין עמים בעיר.
• כיכר ספרא: מחאת הפנתרים השחורים, פערים כלכליים, "חצר אחורית" בתוך חברה, דילמת כור ההיתוך התרבותי.
• כיכר ציון: מתי מחלוקת חוצה את הגבול?
• כיכר השבת / רח' שטראוס: החברה החרדית בירושלים, סוגיית השבת, דרכים לפתור מחלוקת בחברה דמוקרטית.
• גן הסוס (משכן הכנסת בימיה הראשונים): הסכם השילומים, אמפתיה והבנה לעמדה הנגדית במחלוקת.
• סיכום: אילו מחלוקות מאפיינות את החברה שלנו היום ומה נרצה לקחת משיעורי העבר לטובת ההתמודדות עם ההווה?

מה נדרש לפעילות: הגעה למקום, הנחיית המשתתפים להביא כובע ומים.

הפוסט סיור בעקבות מחלוקות בירושלים הופיע לראשונה ב-המעורר.

בחברה הישראלית כיום אנו נחשפים לגילויים של אלימות וגזענות, המעמידים בסימן שאלה את יכולתן של אוכלוסיות שונות לחיות יחד בשותפות ובשוויון. האם ניתן ליצור התייחסות חיובית למפגש עם ה"אחר", על רקע השוני והגיוון הרב הקיימים בחברתנו?

בסמינר ייחודי זה נכיר בנטייה האנושית לשייך, להפריד ולקטלג. נזהה בעצמנו את הנטייה החברתית לצמצם חלקים מהזהויות שבנו ולהבליט את הזהויות המקובלות יותר בחברה. נבחין בין פחד וגזענות ונעניק כלים להתמודדות עם הגזענות הגלויה והסמויה, סביב אירועים והתרחשויות אקטואליות במדינה. נלמד כי מעבר לחובה המוסרית להתייחס בשוויון לכל אדם, במפגש עם האחר טמון פוטנציאל לעושר אנושי וחברתי, נכיר מאבקים חברתיים אשר יצרו שינוי ומקום לזהויות שונות.

מהלך הסמינר

• פתיחה – משחקים שוברי שיגרה
• קטלוג – דרך משחק נניח בסיס לשיחה שקטלוג הפרדה וחלוקה מהווים חלק דומיננטי בדפוס החשיבה שלנו.
• שיוויון ערך האדם – המשגה משותפת והתבוננות על עמדות אישיות בין שיוויון ערך האדם וגזענות.
• זהויות במאבק – דרך סרטונים נחשף להתמודדויות של אנשים שונים עם גילויי גזענות (חרדי, אתיופי, ערבי).
• זיהוי הפוטנציאל במפגש : קושי, חוסר הסכמה, הזדהות, מתן מקום לתחושות חבויות בתוכי, גילויי מעניין, למידה, ידע חדש, ניפוץ מיתוסים, חמלה, הזדהות, הבנה, פתיחות.
• יצירת מציאות חדשה – מאילו זהויות מורכבת הזהות האישית שלי? איך ניצור חברה בה יש מקום למגוון הזהויות? איך נוכל לזהות בזה נקודת חוזק ולא חולשה?

ניתן לשלב עם פנאל או הרצאה בסיום השיעורים שמפגישים את השכבה עם אדם שונה מהם ומאפשרת תרגול של מפגש חיובי עם ה"אחר".

הפוסט סמינר לפגוש את האחר הופיע לראשונה ב-המעורר.

בחיפושם אחר תשובות לשאלות אלו פונים בני הנוער למשפעיני רשת בטיקטוק, לרשתות החברתיות, למשחקי מחשב שדווקא מגבירים את האינדיבידואליזם וההתמכרות לנראות חיצונית וצריכה מופרזת. במציאות זו קל לפעמים לשכוח שלצד תשובות אלו אנו יכולים לפעול גם אחרת, ולהגדיל את טווח הראייה שלנו על החברה שמסביבנו, להיות רגישים ואכפתיים אחד לשני, לבחור את החברים שלנו מתוך סולם ערכים שחשוב לנו.

בסמינר זה ננסה לבחור יחד באפשרות של אכפתיות, רגישות לזולת וכבוד לאחר ראות את דרך התבוננות באחרים ובעצמנו. נבחר לפעול אחרת ולהיות אכפתיים כלפי חברינו והסובבים אותנו.

מהלך הסמינר

• פתיחה – משחקים שוברי שיגרה
• בוחרים בחברות – אילו תכונות אחפש בחבר אמיתי? מה הופך אותי לחבר אמיתי?
• אכפתיות מול אנוכיות – המשגה משותפת והתבוננות אישית על בחירות יומיומיות.
• סימולציות – בחינת סיטואציות מחיי היומיום דרך סרטונים ודיון כיתתי ביחס לשאלת האכפתיות והאדישות לאחר.
• בחירה באכפתיות כדרך חיים – חלוקה לקבוצות ודרך סיפורי מקרה מדברים בקול את הקולות בראש הקוראים לאכפתיות, עזרה לאחר, חמלה לבין אלו הקוראים להתעלמות, אדישות ואנוכיות.
• סיכום – מה ביכולתי לעשות? איך ניתן להפוך את הכיתה לסביבה אכפתית יותר?

ניתן לשלב עם פעילות "אווט-דור" שעוזרת לתלמידים לתרגל אכפתיות ועשייה משותפת באופן חוויתי

הפוסט סמינר אכפת לי הופיע לראשונה ב-המעורר.

• מהי בכלל מוגבלות ומיהם האנשים המוגבלים בחברה?
• מהי חווית החיים, האתגרים, והקשיים שמתמודדים איתם א.נשים עם מוגבלות?
• מה המאבקים שהובילו א.נשים עם מוגבלות בארץ ובעולם על מנת לקבל הכרה וזכויות?
• איך משפיעה מציאות של הפרדה על היחס לאנשים עם מוגבלות?
• מה אנחנו יכולות.ים לעשות כדי להגביר את ההכלה?

נלמד לשוחח יחד ברגישות על מה נדרש מאיתנו על מנת לאפשר לעצמנו ולאחרים סביבה מכילה יותר, סובלנית יותר וטובה יותר.

מהלך הסמינר

• פתיחה ותיאום ציפיות להתנהלות המפגש
• יש מקום לכולם.ן? – מיהו אדם 'רגיל'? הכרה במוגבלות כתפיסה ולא כמצב נתון של האדם המוגבל.
• ציר החיים עם מוגבלות – הפרדה או הכלה איזו מעורבות נדרשת מהחברה בשלבי החיים השונים.
• מאבקים בארץ ובעולם – מאבקים שהובלו בידי אנשים עם מוגבלות ברחבי העולם והשפעות על ישראל.
• העתיד הנשאף – בחירות אישיות וחברתיות ליצירת מציאות נגישה ומכילה יותר.

הפוסט סמינר יש מקום לכולם.ן הופיע לראשונה ב-המעורר.

נכיר את העמים השונים שחיו וחיים בעכו, על חשיבותה ההיסטורית בתחומי הכלכלה והמסחר, על ההתפתחות של המאות האחרונות עד להקמת מדינת ישראל.

נבחן את מציאות החיים בעכו כיום, לאחר אירועי 'שומר החומות' ומלחמת 'חרבות ברזל', נפגוש מקרי מבחן – של התנגשות דתית, קליטת עלייה, סוגיות חינוכיות וחברתיות, ונשאל מה נכון לעשות במציאות הקיימת. נתעמק בסוגיות של המפגש בין הציונות והחיים המשותפים – נשאל מה מחזק ומה מחליש את היכולת לחיות יחד, לא זה לצד זה אלא זה עם זה.

מטרות הסיור:

• היכרות עם העיר עכו על יופיה ואתגריה.
• העמקה בדילמות של חיים משותפים, והתנסות בחשיבה על פתרונות מעשיים ויישומיים.

תחנות הסיור:

• גן החפיר: פתיחה ורקע היסטורי על העיר
• תצפית על החומה: עיר מעורבת ממה? האוכלוסיות החיות בעכו
• מסגד אל ג'זאר: היכרות בסיסית עם האיסלאם וערביי ישראל
• הפסקה בשוק – זמן הסתובבות וקניות
• כיכר התותח: מה משותף ומה נפרד? מערכת החינוך כמקרה בוחן
• היכל התרבות: דילמות של עיר מעורבת
• מפגש עם איש שיח מקומי

הפוסט סיור ערים מעורבות בעכו הופיע לראשונה ב-המעורר.

במציאות הישראלית המורכבת של ימינו, שבה המתחים החברתיים גואים והיסודות הדמוקרטיים עומדים למבחן יומיומי, עולה צורך דחוף בחיזוק תחושת השייכות והאחריות של הדור הצעיר. סמינר זה נולד מתוך ההבנה שדמוקרטיה אינה רק מערכת של חוקים ומוסדות, אלא "שריר" חברתי ומוסרי שיש לתרגל ולהגן עליו באופן אקטיבי. אנו מזמינים את בני הנוער למרחב פתוח שבו נבחן את הקשר העמוק שבין הערכים האישיים שלנו לבין דמותה של המדינה. דרך העמקה בנקודת השבר ההיסטורית של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, שלושה עשורים אחרי, נבקש להבין כיצד מחלוקות עמוקות הופכות לסכנה קיומית, וכיצד כל נער ונערה יכולים להוות בלם כנגד הקצנה ולהוביל שינוי חיובי בקהילה ובחברה. זהו מסע לגיבוש עמדה אזרחית אקטיבית, המבוססת על ההכרה כי הבית המשותף שלנו נבנה על ידי הבחירות היומיומיות של כל אחד ואחת מאיתנו.

מה נעבור בסמינר? התוכנית בנויה כרצף חווייתי המשלב למידה אקטיבית, דיון וכלים מעשיים. אלו הן הנקודות המרכזיות שנפגוש בדרך:

• יסודות "כללי המשחק": נבחן מהי חברה דמוקרטית דרך התנסות חווייתית, ונשאל מה נדרש מאיתנו כדי לחיות יחד למרות השוני?

• גבולות השיח והמרחב הציבורי: נקיים בירור ערכי סביב חופש הביטוי. איפה עובר הגבול בין מחאה לגיטימית להסתה? ואיך המילים שאנו בוחרים מעצבות את המרחב שבו אנו חיים?

• שלושה עשורים אחרי והלקח שלא נגמר: נחזור לתקופה שקדמה לרצח כנקודת שבר בדמוקרטיה הישראלית. דרך היכרות עם דמותו ופועלו של יצחק רבין, נבחן את הקשר הישיר למציאות הפוליטית והחברתית של ימינו.

• המדרון החלקלק – אז והיום: ננתח דוגמאות אקטואליות מהשנתיים האחרונות מכל קצוות הקשת הפוליטית. נשאל באומץ: האם למדנו לעצור בזמן? ואיך נמנעים מאלימות בתוך מחלוקת עמוקה?

• אחריות אישית כדרך חיים: נסכם בבניית ארגז כלים אישי להכלת מחלוקת. המטרה היא שכל משתתף ומשתתפת יצאו עם התחושה שקיום הדמוקרטיה תלוי בבחירות הקטנות שלהם בכל יום מחדש.

הפוסט סמינר לציון יום השנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז״ל הופיע לראשונה ב-המעורר.