1. חשיפת התלמידים למגוון הזהויות, התרבויות והקהילות המרכיבות את החברה הישראלית – דרך מפגש עם אנשים ומקומות.
2. פיתוח יכולת הקשבה ודיאלוג עם "האחר" – מתוך סקרנות ולא מתוך פחד או הכללה.
3. חיזוק תחושת השייכות והאחריות האזרחית של התלמידים לחברה הישראלית.
4. העמקת הקשר בין המחנכת לכיתה סביב שיח ערכי, כך שהסמינר משמש גם כמנוף לעבודה חינוכית מתמשכת ולא רק כאירוע חד-פעמי.

מתווה מוצע:

שלב הכנה

• סדנת מחנכות – היכרות עם מהלך הסמינר ועם התכנים, הבנת התפקיד הנדרש מהן כמובילות הפעילות, ותיאום ציפיות.
• סדנת פתיחה בבית הספר: "לפגוש את האחר": מה קורה לנו במפגש עם ה"אחר" מאתנו? מדוע התגובה הבסיסית שלנו היא פחד? האם פחד ושנאה מקור אחד להן? אלו רק מקצת השאלות שעולות סביב 'מפגש עם האחר'. בחברה הישראלית כיום אנו נחשפים לגילויים של אלימות וגזענות, המעמידים בסימן שאלה את יכולתן של אוכלוסיות שונות לחיות יחד בשותפות ובשוויון. האם ניתן ליצור התייחסות חיובית למפגש עם ה"אחר", על רקע השוני והגיוון הרב הקיימים בחברתנו?
  הסדנה ניתנת להעברה ע"י מדריכי המעורר או ע"י המחנכות עצמן (בליווי חומרים והכנה שיסופקו מטעם "המעורר").

יום 1:

• פתיחה בטיילת לואי, חיפה: פעילות היכרות וגיבוש, למידה על ההיסטוריה של חיפה כעיר מעורבת ומגוונת ודיון בשאלה: האם גיוון הוא פוטנציאל לשגשוג או לאלימות?
  בהדרכת מדריכי המעורר
• נסיעה חווייתית בכרמלית
• סיור בשכונת הדר: סיור חוויתי מרחוב מסדה ועד לשוק תלפיות, בה נספר את סיפורה של שכונת הדר: מהשכונות המגוונות בישראל. נדבר על הקונפליקטים שנוצרים בין אוכלוסיה ותיקה לצעירה, בין עולים  חדשים לצברים, בין חילונים, דתיים וחרדים ובין יהודים וערבים. נברר כיצד קהילה מגוונת יכולה להתמודד עם המחלוקות הקיימות בה באופן ששומר על הרשמה האנושית ועל החיים המשותפים.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• ארוחת צהריים עצמאית בשוק תלפיות
• שיחות עם פעילים חברתיים מחיפה: ניתן לבחור בין נציגים מהקהילה החרדית, מהגרעין התורני, פעילים חברתיים בשכונה העוסקים בקליטת עולים חדשים, בחיים משותפים של יהודים וערבים ועוד.
• נסיעה למקום הלינה, זמן התארגנות וארוחת ערב
• פעילות חברתית בהפקת בית הספר

יום 2:

• סיור בדאליית אל-כרמל: היכרות עם העדה הדרוזית בהובלת מדריכים מקומיים
• שיח עם דובר מהעדה הדרוזית, על סוגיות אקטואליות סביב חיי הדרוזים בישראל כיום.
• ארוחת צהריים מסורתית
• משבצת סיכום בהובלת המחנכות: איך השפיעו עלי המפגשים ומה אני לוקח מהסמינר?

פעילויות נוספות שניתן לשלב בנוסף לפעילויות המוצעות או במקומן:

• הדרכה בשכונת ואדי סאליב בחיפה, סביב סיפורו של אחד המאבקים החברתיים הראשונים בישראל שהונהג ע"י יהודים עולי מרוקו.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• תערוכת "המרחב השלישי" בבית הגפן בחיפה, המציעה מרחב ייחודי במינו המשלב בין חינוך ואומנות ומזמן שיח על זהות, בית ומפגש בין תרבויות שונות.
• סיור ערים מעורבות בעכו, העוסק באתגרים ובדילמות של עיר מעורבת. הכרות עם מציאות החיים בעבר ובהווה בעיר, נפגוש מקרי מבחן וקונפליקטים בין אוכלוסיות ונשאל מה מחזק את היכולת לחיות יחד, לא רק זה לצד זה אלא זה עם זה. כולל מפגש עם איש שיח מקומי.
  בהדרכת מדריכי המעורר.
• פעילות במרכז הימי ג'סר א-זרקא
• מפגש עם איש שיח בנושא האלימות בחברה הערבית בישראל.

המעורר מספק:

• רכז/ת חינוכי: ליווי המחנכות וליווי מדריכי המעורר בסיורים
• תיאום דוברים וביקורים באתרים
• בניית התוכן החינוכי והמתודולוגיה של הסמינר.
• מדריכים לסיורים
• הכשרה ייעודית וחומרי הדרכה למחנכות
• ארגון: הסעות, לינה, מזון, אבטחה ורפואה.

באחריות בית הספר:

• הובלת הפעילות ע"י המחנכות לאורך כל הסמינר.
• תיאום מול המורים והתלמידים – אישורים, לוחות זמנים, נוכחות, תיאום ציפיות.

הפוסט מארג ישראלי – סמינר דו-יומי באזור חיפה הופיע לראשונה ב-המעורר.

הסיור מזמין מפגש עם תחנות מרכזיות בסיפור הפמיניסטי – דרך דמויות ואירועים ניגע בשאלות שממשיכות ללוות את החברה הישראלית עד היום.

סיורים אפשריים:

• ירושלים – מרחב של פמיניזמים
• עמק הירדן – שוויון מגדרי בהיסטוריה הציונית
• תל-אביב יפו – מגדר במרחב העירוני
• חיפה – פמיניזם של שותפות

הפוסט סיור: מגדר בשטח הופיע לראשונה ב-המעורר.

הסיור מפגיש עם סיפורה של הקהילה הגאה בישראל – מפגש שנילמד דרך רגליים, מקומות, סיפורים וא.נשים. דרך סיפורה של קהילה, נפגוש את סיפורה של המדינה והחברה בישראל.

סיורים אפשריים:

• מצפה רמון – זהות, מאבק ויצירה
• ירושלים – להיות גם וגם
• חיפה – פסיפס של קהילות
• תל-אביב יפו – תרבות גאה

הפוסט סיור: הקהילה הגאה בישראל הופיע לראשונה ב-המעורר.

אורך המסלול כ-4 ק"מ (יש אפשרות לקיצור או שינוי סדר התחנות).

תחנות הסיור:

• החומה הרחבה: סולידריות כבסיס ליכולת לשאת מחלוקת.
• הקארדו: חורבן בית שני, שנאת חינם – מתי מחלוקת הופכת לשנאה?
• כיכר צה"ל: חלוקת העיר בין מדינת ישראל לירדן בשנים הראשונות למדינה, יחסים בין עמים בעיר.
• כיכר ספרא: מחאת הפנתרים השחורים, פערים כלכליים, "חצר אחורית" בתוך חברה, דילמת כור ההיתוך התרבותי.
• כיכר ציון: מתי מחלוקת חוצה את הגבול?
• כיכר השבת / רח' שטראוס: החברה החרדית בירושלים, סוגיית השבת, דרכים לפתור מחלוקת בחברה דמוקרטית.
• גן הסוס (משכן הכנסת בימיה הראשונים): הסכם השילומים, אמפתיה והבנה לעמדה הנגדית במחלוקת.
• סיכום: אילו מחלוקות מאפיינות את החברה שלנו היום ומה נרצה לקחת משיעורי העבר לטובת ההתמודדות עם ההווה?

מה נדרש לפעילות: הגעה למקום, הנחיית המשתתפים להביא כובע ומים.

הפוסט סיור בעקבות מחלוקות בירושלים הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות הסיור:

• חיזוק הזהות הציונית של המשתתפים, יצירת תחושת שייכות ואחריות לעיצוב פני המדינה והחברה בישראל.
• הכרות עם מגילת העצמאות והגברת ההזדהות עם ערכיה.
• פיתוח חשיבה ביקורתית ואישית על דמותה של החברה הישראלית – בעבר, בהווה ובעתיד

תחנות הסיור:

• “בארץ ישראל קם העם היהודי” – נקודת פתיחה ליד פסיפס “תל אביב הקטנה”, בחינת הקשרים שבין הזהות היהודית בת אלפי השנים להקמת מדינת ישראל. 
• “הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל” – בית כנסת אוהל מועד: בנקודה זו נשוחח על הרצף שבין מסורת להתחדשות ובין ריבוי זהויות לאחדות, הנטועים בלב החיים הציבוריים בישראל. 
• “תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות” – כיכר המייסדים: תל אביב מימי הקמתה היוותה מרחב מפגש בין עולים ממגוון גלויות. במרחב זה נדון במפגש הגלויות על המתחים שבו וכן על הפוטנציאל שטמון בו.
• "לפיכך נתכנסנו" – פסל דיזינגוף: סיפור הכרזת העצמאות.
• “גם בתוך התקפת הדמים” – מוזיאון ההגנה: מוזיאון ההגנה, הממוקם במפקדת ההגנה, מביא עימו את הייחודיות שבהגנה העברית ואת חשיבות ערך ההגנה בקיום מדינה – ניתן לקיים הדרכה קצרה מחוץ למוזיאון או להיכנס להדרכה של שעה בתוך המוזיאון (בתוספת תשלום על הכניסה).
• “תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור” – כיכר רבין: הדמוקרטיה כערך בחזון הציוני ואת אתגרי הגשמתו של ערך זה היום.
• “אנו קוראים אל העם היהודי להתלכד” – כיכר החטופים: סולידריות וערבות כמרכיב יסודי במדינת ישראל.
• "אנו מכריזים בזאת" – סיכום קבוצתי וחתימה על מגילת עצמאות כיתתית. 

הפוסט סיור בעקבות מגילת העצמאות הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות:

• העמקה ברעיון הציוני דרך למידה על סיפורים מכוננים בהיסטוריה היהודית והציונית, ובירור מקומו של רעיון זה בחיי התלמידים.
• חיזוק הקשר האישי והחברתי לירושלים כמוקד זהות, תקווה ומפגש עבור העם היהודי.
• חשיפה למודלים של מנהיגות, אחריות ודוגמה אישית.

חלק א’ – אתר הקסטל:
נכיר את סיפור הקרבות על פתיחת הדרך הנצורה אל העיר, ונעסוק בשאלות: מהי ירושלים עבור הלוחמים דאז? אילו מחירים היו מוכנים לשלם כדי לאפשר גישה אליה? ומה האחריות של מי שמוביל אחרים אחריו? לאורך המסלול ישולבו תחנות ODT חווייתיות, שבכל אחת מהן התלמידים יתמודדו עם משימות של קבלת החלטות, עבודת צוות, הובלה תחת לחץ וראיית האחר. דרך החוויה הפיזית ניצור חיבור בין סיפור המפקדים והלוחמים בקסטל לבין שאלות של מנהיגות אישית וקבוצתית בחיי התלמידים היום.

חלק ב’ – הר הרצל:
היכרות עם דמותו של הרצל והחזון הציוני.
לאחר מכן בחירת 3 מבין התחנות הבאות:

• חלקת גדולי האומה – על מנהיגות ומנהיגים, בדגש על דמותו של יצחק רבין.
• חנה סנש וצנחני היישוב – על הבחירה של נערה בת גילם להגשים ציונות בחייה האישיים.
• מעפילי אגוז – סיפורם של העולים ממרוקו.
• אנדרטת הלוחם היהודי בצבא האדום.
• אנדרטת נספי סודן – סיפור העלייה מאתיופיה.
• נצר אחרון – סיפורם של ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות, נצר אחרון למשפחתם.
• ביקור בחלקות בבית העלמין הצבאי – שיחה על ערך ההגנה דרך סיפורי נופלים.

הפוסט סיור בירושלים "בדרך לציון" הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות הסיור:

• חיזוק הזהות הציונית של בני ובנות הנוער וקשירתה בערכים של ערבות הדדית ושוויון
• יצירת תחושת שייכות ואחריות לעיצוב פני המדינה והחברה בישראל.

תחנות הסיור:

• מזרקת "תל אביב הקטנה" – החזון הציוני.
• בית אריה עקיבא וייס – סיפור הקמת העיר תל אביב.
• מגדל שלום – תפקיד הצעירים בהגשמת החזון הציוני דרך סיפור "המשפט על הנוער".
• בית הכנסת אוהל מועד – רב תרבותיות, בין מסורת להתחדשות.
• רוטשילד 46 – פערים כלכליים, בין העיר היקרה בעולם למחאת האוהלים.
• מוזיאון ההגנה – סיפור הקמת ההגנה, רעיון צבא העם.
• כיכר המייסדים – קיבוץ גלויות, מפעל משותף של אנשים מתרבויות שונות.
• מחוץ להיכל העצמאות – הכרזת המדינה.
• הקיוסק הראשון  – תרבות, הוויכוח על הקמת הקיוסק.
• פארק המסילה ופסיפס "תל אביב אהובתי" – סיכום הסיור, תל אביב בציונות.

*ניתן לשלב הצגת אומן יחיד – להחיות דמות מההיסטוריה של העיר שתפגוש את התלמידות.ים באחת מהתחנות

מה נדרש לפעילות: הגעה עצמאית; תדרוך מקדים למשתתפות.ים להגיע עם כובע, מים ונעלי הליכה

הפוסט סיור מחזון למציאות בתל אביב הופיע לראשונה ב-המעורר.

ענה אותו הסנדלר: "רבי, הרי כל עוד הנר דולק – אפשר עוד לתקן!" יצא רבי ישראל לרחוב וקרא:

"יהודים! שימעו אחים יהודים! כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!"

על רבי ישראל מסלנט, מתוך: האור הגנוז / מרטין בובר

מה מקורו של מנהג הסליחות? מה המשמעות של תיקון אדם ועולם בהיסטוריה היהודית? מהו הקשר שלי לתיקון- בין אדם למקום, בין אדם לחברו, וביני לבין עצמי? כיצד ניתן לעשות תיקון בימינו?

בשאלות אלו נעסוק במהלך סיור הסליחות. נפגוש דמויות וסיפורים מהמסורת היהודית ונפתח שיחות מרתקות על תיקון אישי ועל תיקון של חברה. נתבונן במקורותינו ונמצא שהשאיפה לתיקון עולם היוותה יסוד מרכזי בקיומו של העם היהודי לאורך השנים, ולה ביטויים חיים עד ימינו אנו.

לפני הסיור נקיים מפגש הכנה עם צוות המורים שיעסוק בתכני הסיור ותדריכי בטיחות.

מטרות:

• היכרות עם רעיון התיקון ביהדות במובן האישי והחברתי, וחיבור רעיון זה לימינו ולעולמם של התלמידים.
• חיזוק הזיקה למסורת ולמורשת של העם היהודי.
• הגברת יסוד התקווה לתיקון חברתי ומשותף

מסלול הסיור מתחיל בממילא, עובר דרך העיר העתיקה ועד לכותל המערבי.

*מה נדרש לפעילות: הגעה של המשתתפים למקום הפעילות, תדרוך המשתתפים להביא אוכל ומים.

הפוסט סיור סליחות בירושלים הופיע לראשונה ב-המעורר.

*מה נדרש לפעילות: הגעה עצמאית של המשתתפים למקום הפעילות, תדרוך המשתתפים להביא אוכל ומים.

הפוסט סיור בחצר כנרת הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות הסיור:

• היכרות עם אתגרי החיים בגבול הצפון בעת מלחמה: פינוי יישובים, שגרת חירום מתמשכת, שיקום קהילתי ואי-ודאות ביטחונית.
• עיסוק בחוסן קהילתי כבסיס להתמודדות – דרך סיפורי התנדבות, ערבות הדדית והובלה מקומית מתוך קהילה.
• היכרות עם הערכים והאידיאלים המלווים את ההתיישבות בגבול הצפון – מהקמת תל חי ועד ימינו, בדגש על אחריות, מסירות, מנהיגות ובחירה בחיים.
• חיזוק תחושת השליחות האישית והציבורית בקרב בני ובנות נוער לקראת גיוס או לקראת לקיחת אחריות אזרחית.

מבנה הסיור:

• חצר תל חי – היכרות עם ראשית ההתיישבות בגליל העליון ודיון חווייתי סביב ערכים ודילמות של פעם ושל עכשיו: האם לחזק את היישובים הקיימים או להקים יישובים חדשים בקצוות הארץ? האם להישאר או לעזוב כשהמצב הביטחוני מעורער? האם ללכת בעקבות הצרכים של העם והמדינה או בעקבות הרצונות האישיים?
• קריית שמונה – היכרות עם סיפור הקמתה של העיר, עם החיים בצל איום ביטחוני מתמשך ועם יוזמות אזרחיות בפריפריה.
  תחנות אפשריות בסיור: תצפית בגבעת שחומית, פארק הזהב, כיכר נפגעי פעולות האיבה, חדר המיון הקדמי, סקר רחוב בשוק או במרכז המסחרי.
• מפגש עם פעיל חברתי מקומי.
• סיכום – שיח מסכם על תחושת שייכות, מנהיגות אזרחית, התמודדות עם אתגרים ולקיחת אחריות.

ניתן לשלב גם:

• ביקור בקיבוץ/מושב באזור – היכרות עם אתגרי ההתיישבות בגבול לפני המלחמה ובמהלכה מנקודת מבט של ההתיישבות העובדת, בדגש על המרחב הקהילתי כגורם מחזק. כולל אפשרות למפגש עם דובר מקומי.
• התנדבות חקלאית או קהילתית – פעילות משמעותית בשטח, חיבור לחיים המקומיים והתנסות בעשייה. שילוב התנדבות יעשה רק במידה וקיים צורך בשטח.

*מה נדרש לפעילות: הגעה עצמאית לאתרי הסיור; תדרוך מקדים לתלמידים להגיע עם כובע, מים ונעלי הליכה

הפוסט סיור בגבול הצפון הופיע לראשונה ב-המעורר.