המרחב מובל על-ידי מנחה מוסמכת ומנוסה, ומזמין בני ובנות נוער לעצור, לשאול, להתלבט, לשתף ולהעמיק בשאלות שונות ומגוונות.

במרחב מגוון כלים אינטראקטיביים: קלפי שיח, משחקים, פוסטרים, דגמים, שאלות אנונימיות, חידונים וכלי עיבוד המאפשרים שיחה אישית וקבוצתית. המרחב נבנה מתוך תפיסה המבקשת לחזק תחושת ביטחון, כבוד הדדי, הקשבה ויכולת לקבל החלטות מיטיבות. הוא מתאים לימי שיא, אירועי תרבותיים, סמינרים, ופעילויות קהילתיות.

הפוסט מקום לשאול: מרחב שיח פתוח הופיע לראשונה ב-המעורר.

מה נעבור בסמינר? התוכנית בנויה כרצף חווייתי המשלב למידה אקטיבית, דיון וכלים מעשיים. אלו הן הנקודות המרכזיות שנפגוש בדרך:

• יסודות "כללי המשחק": נבחן מהי חברה דמוקרטית דרך התנסות חווייתית, ונשאל מה נדרש מאיתנו כדי לחיות יחד למרות השוני?

• גבולות השיח והמרחב הציבורי: נקיים בירור ערכי סביב חופש הביטוי. איפה עובר הגבול בין מחאה לגיטימית להסתה? ואיך המילים שאנו בוחרים מעצבות את המרחב שבו אנו חיים?

• שלושה עשורים אחרי והלקח שלא נגמר: נחזור לתקופה שקדמה לרצח כנקודת שבר בדמוקרטיה הישראלית. דרך היכרות עם דמותו ופועלו של יצחק רבין, נבחן את הקשר הישיר למציאות הפוליטית והחברתית של ימינו.

• המדרון החלקלק – אז והיום: ננתח דוגמאות אקטואליות מהשנתיים האחרונות מכל קצוות הקשת הפוליטית. נשאל באומץ: האם למדנו לעצור בזמן? ואיך נמנעים מאלימות בתוך מחלוקת עמוקה?

• אחריות אישית כדרך חיים: נסכם בבניית ארגז כלים אישי להכלת מחלוקת. המטרה היא שכל משתתף ומשתתפת יצאו עם התחושה שקיום הדמוקרטיה תלוי בבחירות הקטנות שלהם בכל יום מחדש.

אורך הפעילות שיעור כפול.  בערכה תקבלו גוף הדרכה, כרטיסיות עזרי הדרכה ומצגת מלווה לשיעור.

*מה נדרש לפעילות: כיתה ואמצעי הקרנה

הפוסט ערכת הדרכה | לציון יום השנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל הופיע לראשונה ב-המעורר.

הערכה מציעה מגוון פעילויות פשוטות להפעלה, המתאימות לילדים, למשפחות ולשכנים במקלטים ובבניינים משותפים. דרך משחק, יצירה, שיחה ויוזמות קהילתיות קטנות, הפעילויות מסייעות להפיג מתחים, לחזק את תחושת הביטחון והחוסן, וליצור חיבורים בין שכנים – כי לפעמים דווקא בשגרה שנעצרת, מתגלה כמה טוב שכן קרוב.

מטרות:

• חיזוק החוסן האישי והקהילתי במצבי חירום, באמצעות פעילויות משותפות המפיגות מתח ומייצרות רגעים של שמחה והפוגה.
• עידוד היכרות, שייכות ושיתוף פעולה בין שכנים, וחיזוק תחושת הקהילה במרחבים משותפים.
• יצירת הזדמנויות ליוזמה ולערבות הדדית, דרך פעולות קטנות של נתינה, משחק ופעילות משותפת בין ילדים, משפחות ושכנים.

מה בערכה:

• משחקים להפעלה במרחב המוגן: “ידיים רגליים”, “שולה המוקשים”, “נחש מה”
• דפי צביעה ליצירת צבע ושייכות במרחב
• קובץ משחקים והפעלות לשליפה מהירה במקלט
• הצעות ועזרים לפעילויות קהילתיות בבניין או בשכונה: תחרות מאסטר שף קהילתית, משחק “גמד ענק” בין שכנים, מפגש קהילתי “שעת תה”
• פוסטרים קהילתיים מפעילים למרחב המעודדים היכרות, נתינה, עזרה הדדית ומילים טובות.

הפוסט ערכת הדרכה – "טוב שכן קרוב" לפעילות במרחב המוגן הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות:

• העמקה ברעיון הציוני דרך למידה על סיפורים מכוננים בהיסטוריה היהודית והציונית, ובירור מקומו של רעיון זה בחיי התלמידים.
• חיזוק הקשר האישי והחברתי לירושלים כמוקד זהות, תקווה ומפגש עבור העם היהודי.
• חשיפה למודלים של מנהיגות, אחריות ודוגמה אישית.

חלק א’ – אתר הקסטל:
נכיר את סיפור הקרבות על פתיחת הדרך הנצורה אל העיר, ונעסוק בשאלות: מהי ירושלים עבור הלוחמים דאז? אילו מחירים היו מוכנים לשלם כדי לאפשר גישה אליה? ומה האחריות של מי שמוביל אחרים אחריו? לאורך המסלול ישולבו תחנות ODT חווייתיות, שבכל אחת מהן התלמידים יתמודדו עם משימות של קבלת החלטות, עבודת צוות, הובלה תחת לחץ וראיית האחר. דרך החוויה הפיזית ניצור חיבור בין סיפור המפקדים והלוחמים בקסטל לבין שאלות של מנהיגות אישית וקבוצתית בחיי התלמידים היום.

חלק ב’ – הר הרצל:
היכרות עם דמותו של הרצל והחזון הציוני.
לאחר מכן בחירת 3 מבין התחנות הבאות:

• חלקת גדולי האומה – על מנהיגות ומנהיגים, בדגש על דמותו של יצחק רבין.
• חנה סנש וצנחני היישוב – על הבחירה של נערה בת גילם להגשים ציונות בחייה האישיים.
• מעפילי אגוז – סיפורם של העולים ממרוקו.
• אנדרטת הלוחם היהודי בצבא האדום.
• אנדרטת נספי סודן – סיפור העלייה מאתיופיה.
• נצר אחרון – סיפורם של ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות, נצר אחרון למשפחתם.
• ביקור בחלקות בבית העלמין הצבאי – שיחה על ערך ההגנה דרך סיפורי נופלים.

הפוסט סיור בירושלים "בדרך לציון" הופיע לראשונה ב-המעורר.

הפוסט ערכת הדרכה "הכל בקול" לציון יום הנשים הבין-לאומי (8.3) הופיע לראשונה ב-המעורר.

המפגשים מותאמים לגילאים השונים, ונוגעים בין היתר בנושאים כגון: שינויים בגוף, התבגרות, זוגיות ואהבה, סובייקטיביות מינית, אמצעי מניעה, פורנוגרפיה, מוגנות, גבולות, שיח עם ההורים ועוד.

כל תהליך ילווה במענה על שאלות אנונימיות. במטרה לאפשר שיח פתוח, מקצועי, אמפתי ואמין על סוגיות המטרידות את הנערות.ים במרחבי המיניות והמגדר.

ניתן להבנות תכנית סדנאות ספירלית בהתאמה לחטיבת הביניים או לחטיבה עליונה.

כיתה ו' (ברבי והרקולס, אני וגופי, מוגנות ורשתות)

תהליך כיתה ו’ נפתח במגוון מתודות המציפות דימויים כלפי גבריות ונשיות וכיצד אלה באים לידי ביטוי בקבוצת השווים, ממשיך בלמידה על הגוף והשינויים שהגוף עובר ועוד צפוי לעבור בגיל ההתבגרות ומסתיים בשיח ערכי על רשתות חברתיות, הבא להעניק להם כלים להתמצאות מוגנת, חכמה וחיובית במרחבים אלה.

כיתה ז' (התבגרות, התחלה נעימה, העולם בצבעים)

תהליך כיתה ז’ נפתח בשיח על המעבר מילדים.ות לנערים.ות ובשיח משחקי על מרכיבי ומאפייני תהליך ההתבגרות, ממשיך במפגש המעמיק בדימויי התחלה וזוגיות בגילאי חטיבת הביניים ומסתיים בדיון על השוני האנושי הקיים במגדר ובדימויים מגדריים ובראיית השוני בינינו כדבר רצוי, כמאפיין של אנושיותנו.

כיתה ח' (אני וגופי, בנים: עור של פיל בנות: לא כמו בסרטים, שוויון מגדרי)

תהליך כיתה ח’ מתחיל בשיח אמין ופתוח על השתנות הגוף בגיל ההתבגרות. לאחר מכן נעמיק בדימויי אהבה ומיניות וכיצד אלה משפיעים על תפיסת האהבה והמיניות, דרך בחינת מגוון ייצוגים תרבותיים – סרטים, סדרות, טיק-טוק ופורנוגרפיה. נסיים בשיח על שוויון מגדרי במרחב הכיתתי, הבית ספרי והקהילתי.

כיתה ט' (בנות: מיניותי, בנים: עור של פיל, הסכמה ורצון, מגדר וזוגיות)

את תהליך כיתה ט’ נפתח ברכישת כלים לתקשורת גופנית מיטיבה, לתקשורת כחלק אינהרנטי ממגע. במפגש השני נעמיק בזהות מינית ומגדרית וביצירת מרחב פתוח לגיבוש זהות. את התהליך נסיים בשיחה על אהבות ראשונות – נעלה דילמות במרחב של אהבות ראשונות ונרכוש כלים ומושגים לתרגול האהבה.

כיתה י' (מגע ותקשורת, זהות מינית ומגדרית ולהט"ב, אהבות ראשונות)

מפגשי כיתה י’ נפתחים בשיח על דימויים בנוגע למיניות ומגדר, כיצד אלה משפיעים עלינו ומה היחס שנרצה לפתח אליהם. לאחר מכן נשוחח על דיאלוג, תקשורת ורצון ככלים למפגש זוגי-מיני מיטיב. במפגש השלישי נבחן כיצד תפיסות מגדריות משפיעות על זוגיות ואהבה ונעודד מרחב פתוח וגמיש יותר.

כיתה י"א (מיניות הנער.ה, מדברים.ות מיניות, זוגיות ואהבה)

במפגש הראשון נשוחח על מיניות וציפיות מגדריות וכיצד אלה משפיעות על נערים ועל נערות. במפגש השני נכיר את הפיזיולוגיה של המיניות, דרך שיח המשלב מדע ועמדה, ונעמיק בשיח על אמצעי מניעה. את התהליך נסיים בשיח על זוגיות ואהבה, שבו נרכוש כלים לזוגיות מיטיבה ולסובייקטיביות בזוגיות.

כיתה י"ב (קשר מיטיב, פעמים ראשונות, סיכום: להתבגר)

בכיתה י”ב נפתח את השיח ברכישת כלים מחשבתיים ורגשיים לקשר מיטיב ומצמיח. לאחר מכן נפתח נבנה יחדיו דימויים חיוביים על הפעמים הראשונות ועל פיתוח סובייקטיביות מינית. לבסוף, נסכם בשיח פתוח על התבגרות מינית, מבני ובנות נוער לצעירים, ועל הכלים לנווט בעולם המיניות כצעירים.

מאפייני הסדנאות: 

• שיח קשוב ואמפתי
• שיח בגבוה העיניים
• מפגש הקושר בין יחיד לחברה
• שיח ערכי ומוסרי
• מפגש משחקי ובלתי פורמלי

הפוסט סדנאות לבנות ובני נוער וילדות.ים הופיע לראשונה ב-המעורר.

הפוסט הכשרת קבוצת מנהיגות בית ספרית הופיע לראשונה ב-המעורר.

מתחילים בהתמקמות לפי קבוצות ופתיחה של המדריך עם הצגת מהלך הפעילות ומתחילים תחרות בין הקבוצות שמשלבת נציגים שמבצעים משימות שונות ועידוד של הקבוצה.

מה נדרש לפעילות: מרחב גדול שמתאים למספר המשתתפים, מסך וברקו להקרנת סרטונים, רמקולים

הציוד שבא עם המדריך: הציוד למשימות בפעילות

הפוסט באנו להרים – סדנת חוויתית לגיבוש קבוצה הופיע לראשונה ב-המעורר.

החברה הישראלית נלחמת בנחישות כדי להגן על קיומה, במחירים כבדים וכואבים מאוד.

בפעילות "חיים לאורם":

• נכיר סיפורים של נופלים מהמלחמה האחרונה, נעמיק בדמותם ובערכים לאורם חיו ולמענם שילמו בחייהם.
• נברר מהו "צו העשה" שהורידו לנו אותם נופלים, אילו ערכים ומסרים נרצה לקחת מחייהם לחיינו שלנו, ולחיות לאורם?
• נכתוב מכתבים למשפחות הנופלים ונספר כיצד נגעו בנו סיפוריהם.
• ננסה לזקק מסר של תקווה משותפת: מאמץ לבנות חברה טובה, לזכור את הנופלים דרך המשך של האור שהקרינו בחייהם.

*מה נדרש לפעילות: כיתה ואמצעי הקרנה, אחריות של צוות המוסד לשליחת המכתבים למשפחות לאחר הפעילות.

הפוסט ערכת הדרכה "חיים לאורם" ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הופיע לראשונה ב-המעורר.

יצרנו עבורכם ערכת פעילות למחנכים ומדריכים במטרה לתת כלים להנחות שיח מורכב זה עם מגוון מתודות נגישות. בפעילות נשוחח על השבר, נקדיש רגעים של כבוד וזיכרון לנרצחים, נכיר סיפורי גבורה שהתגלו ונייצר תוצר כיתתי משותף.

הפעילות משלבת מצגת, איורים, כרטיסיות, דיון קבוצתי ותוצר כיתתי סיכומי.

מטרות:

• יצירת מרחב משמעותי ומכבד לציון יום השנה ל־7.10
• הכרה באסון ובכאב כמו גם במעשי ההצלה והגבורה כנוגעים לכלל החברה הישראלית, על כל חלקיה וקהילותיה
• חיזוק תחושת השותפות הברית וחיבור בין חלקי החברה הישראלית
• עידוד לקיחת אחריות לעיצוב מציאות חברתית משותפת

מבנה הפעילות:

• התייחדות וזיכרון – הכרות עם סיפוריהם של הנרצחים, כתיבת דפי הנצחה, ושיח אישי על תחושות וזיכרונות מהיום ההוא.
• ברית גורל – מפגש עם דמויות שפעלו בגבורה להצלת חיים, שיח על כוחות נפש, סולידריות וזהות ישראלית משותפת.
• ברית ייעוד – חשיבה על לקיחת אחריות אישית וחברתית, ניסוח ערכים משותפים ופעולות לחיזוק החברה גם בשגרה.

*מה נדרש לפעילות: כיתה ואמצעי הקרנה

הפוסט ערכת הדרכה לציון יום הזיכרון לאירועי השבעה באוקטובר הופיע לראשונה ב-המעורר.