אנו מציעות מספר תכנים ודרכים לגשת לסוגיות אלה בצוותים החינוכיים וכן בקרב ההורים והקהילה.
מפגשי ההשתלמות משלבים למידה חווייתית, ידע אקדמי, ידע מעשי וכלים יישומיים בפלטפורמות שונות:
– הרצאה בודדת
– השתלמות מוכרת
– תהליך משולב: חינוך פורמלי, יחידת נוער, רווחה, קהילה

קהלי יעד אפשריים:
– מורות ומורים
– מנהל חינוך רשותי
– חינוך בלתי פורמלי ברשות

הפוסט הכשרת צוותי חינוך הופיע לראשונה ב-המעורר.

במהלך הסמינר הכיתה מקימה בעצמה מפלגה: בוחרת את התכונות שחשובות לה בפוליטיקאי, מנסחת מצע, מחליטה איך תיבנה הרשימה, מעצבת קמפיין ולבסוף מתמודדת עם השאלה אם להצטרף לקואליציה. הכלים של בינה מלאכותית מהווים חלק מהחוויה והופכים את החלטות הכיתה לדמות פוליטיקאי, מצע, רשימת מועמדים ושלט חוצות, כך שהתלמידים רואים את תוצאות הבחירות שלהם בזמן אמת. החלק השני של הסמינר עוסק בתרבות הפוליטית בישראל: משמעת קואליציונית והשפעתה על הפרדת הרשויות, שחיתות שלטונית וסגנון השיח של נבחרי הציבור.

הסמינר לא עוסק בעמדות פוליטיות אלא בתרבות הפוליטית: מעודד חשיבה ביקורתית, מלמד להכיר בכך שפשרה היא חלק מהדמוקרטיה ומשאיר את התלמידים עם המסר שאפשר אחרת, ושהציבור שותף בעיצוב הפוליטיקה שהוא מקבל.

הפוסט פוליטיקה אחרת הופיע לראשונה ב-המעורר.

הסדנה עוברת דרך תהליך של בירור אישי מעמיק, בו המדריכים מזקקים את הערכים המניעים אותם ואת הדרישה הפנימית להגשמתם בתוך העשייה בשטח. נשאל אילו ערכים אנו מבקשים להנכיח בתוך הקבוצה ומהם הנושאים שבוער לנו להוביל, מתוך הבנה שהזהות הערכית של המדריך היא המצפן המכריע את אופי הפעילות. חלקו המרכזי של המפגש מוקדש לעבודה פדגוגית על הנגשת הערכים בתוך עולם התוכן של הילדים, לא כדרישה חיצונית ומרוחקת, אלא כחלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית. המשתתפים ירכשו כלים לבניית פעולות המציבות את הערך במרכז, תוך שימוש במתודות בלתי פורמליות ומשחקיות המותאמות במיוחד לגיל היסודי, כך שהערך יהפוך לשפה חיה, נגישה ומשמעותית עבור החניכים.

הפוסט חינוך לערכים: מהלכה למעשה הופיע לראשונה ב-המעורר.

מתוך הבנה עמוקה זו, נפעל לבניית עולם הדרכה מותאם, הנותן מענה מדויק לצרכיהם הרגשיים והחברתיים של בני דור האלפא. המשתתפים ירכשו כלים פדגוגיים ליצירת פעילויות המשלבות בין המרחב הווירטואלי לפיזי, מתוך מטרה לטפח מיומנויות של הקשבה, אמפתיה ושייכות קבוצתית. דווקא בעידן של אינדיבידואליזם דיגיטלי. נזקק יחד את המשמעות של הדרכה איכותית המעניקה לחניכים עוגנים רגשיים וכלים לניווט בטוח בעולם מורכב, ובכך נהפוך את המפגש החינוכי למרחב מצמיח, רלוונטי ומלא משמעות עבורם.

הפוסט דור האלפא: מה למדריך יש לתת לי הופיע לראשונה ב-המעורר.

הפעילות מקנה למדריכים כלים יישומיים להפיכת המחלוקת מהפרעה לחיבור להזדמנות חינוכית מעצבת. נתרגל מיומנויות של הדרכת קבוצה במצבי אי-הסכמה, תוך דגש על יצירת אקלים המאפשר הבעת דעה כנה לצד שמירה על גבולות השיח ואחריות חברתית. המשתתפים ירכשו את הביטחון הנדרש כדי לנווט בתוך מורכבות, ולהוביל את חניכיהם לגיבוש עמדה מנומקת המכירה בריבוי קולות. בסופו של דבר, הובלת שיח אמיץ היא מעשה מנהיגותי שנועד לבנות גשרים ולחזק את הערבות ההדדית בתוך החברה הישראלית.

הפוסט בואו נדבר: תפקיד המדריך כמוביל שיח מחבר הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרת המפגש היא להפוך את המרחב הווירטואלי מזירה של "נוכחות נפקדת" לשדה של ליווי חינוכי משמעותי. המשתתפים יקבלו כלים לזיהוי התהליכים הרגשיים העוברים על חניכיהם ברשת ויפתחו שפה פדגוגית המגשרת בין העולם הדיגיטלי למפגש האנושי הבלתי אמצעי. במקום להביט על הרשת כעל איום, נלמד כיצד המדריך יכול להוות דמות משמעותית המנכיחה ערכים של מוגנות, הקשבה ואותנטיות בתוך המרחב הווירטואלי, ובכך לצייד את בני הנוער באוריינות חברתית ורגשית הנחוצה להם לניווט בטוח ומושכל בעולם המודרני.

הפוסט מפגש אנושי בעידן וירטואלי הופיע לראשונה ב-המעורר.

מעבר לניתוח המצב, המפגש מתמקד בזיקוק השליחות החינוכית והפיכתה לכוח מניע לפעולה. נגלה יחד כי הבחירה בחינוך בעת הזו היא כשלעצמה מעשה אקטיבי של בניית חוסן; היכולת לייצר מרחב בטוח, לעורר תקווה ולטפח ערכי ערבות הדדית היא המענה החינוכי הנדרש מול חוסר הוודאות. המשתתפים יצאו עם תובנות על מקומם המשמעותי כמנהיגים חברתיים, ועל הדרכים שבהן מחויבות חינוכית מתורגמת ליצירת חברה חזקה, מודעת וחסונה יותר.

הפוסט חינוך עכשיו: תפקיד החינוך בבניית חוסן חברתי הופיע לראשונה ב-המעורר.

התלמידים נחשפים לסיפור ההיסטורי-חברתי דרך תמונות, קטעי עדות, מפות, ביוגרפיות ודימויים חזותיים רבי-עוצמה – המזמינים להזדהות, להקשבה וללמידה. הפעילות כוללת הנחיה מלווה, דיון מונחה ושאלות חשיבה המתמקדות בזהות, קהילה, נאמנות לחלום, התמודדות עם משבר, גזענות, ושייכות.

זהו כלי חינוכי עמוק לחיזוק תחושת ההיכרות והשותפות בתוך החברה הישראלית, תוך מתן מקום של כבוד לקהילה יוצאת אתיופיה ולסיפורה הייחודי כחלק בלתי נפרד מהסיפור הציוני כולו.

מטרות הסמינר:

• חשיפה והכרה לסיפור העלייה של יהודי אתיופיה
• חיזוק ההיכרות וההזדהות עם קהילות שונות בחברה הישראלית
• עיסוק בזהות, שייכות וערכים ציוניים של נחישות, ערבות ואחריות הדדית
• יצירת שיח בין-דורי וקהילתי סביב מורשת, חלום ומאבק לשוויון

*מה נדרש לפעילות: חלל מתאים להעמדת תערוכת רולאפים

הפוסט המסע אל החלום הופיע לראשונה ב-המעורר.

מטרות הסמינר:

• להכיר לתלמידים את מגילת העצמאות, את תוכנה והמהויות שמייצגת.
• ללמוד דרך סיפור כתיבת המגילה על היכולת לשאת מחלוקת בתוך חברה מרובדת ומגוונת.
• בחינת המציאות היום דרך הערכים המגולמים במגילה ובירור תפקידנו כיום לאור חזונה.

מבנה הסמינר:

הסמינר בנוי מסדנא אחת המורכבת משלושה שלבים: הכרות עם נסיבות ההכרזה והמחלוקות בין מנסחי המגילה; בירור עקרונות מרכזיים מתוך המגילה והשוואה לערכים שחשובים לתלמידים כיום; ודיון מסכם – כיצד כל אחד יכול, בדרכו, לחדש את הברית האזרחית ולהיות חלק ממשיכי הדרך של מייסדי המדינה.

*מה נדרש לפעילות: כיתה ואמצעי הקרנה

הפוסט סמינר "מגילת העצמאות" הופיע לראשונה ב-המעורר.

מבנה הסמינר:

שיעור 1: משמעות בר/בת המצווה – בירור מושג ההתבגרות ומשמעותו עבור החניכים, ומשמעותו של טקס בר/בת המצווה ביהדות.

שיעור 2: פעילות חוץ ODT המדמה אתגרים של בגרות בה ידרשו החניכים לשיתוף פעולה, אחריות ותקשורת.

שיעור 3: יהדות, מצוות ואני – שיעור העוסק בערכי היהדות והקשר שלהם לחיים היומיומיים של התלמידים. הפעילות נחתמת בטקס אישי שבו כל תלמיד בוחר מצווה או ערך שילווה אותו בשנת המצוות.

*מה נדרש לפעילות: כיתה, חצר/מרחב פתוח, אמצעי הקרנה

הפוסט סמינר עולים למצוות הופיע לראשונה ב-המעורר.